יום חמישי, 7 באפריל 2011

המחשבים הניידים כבר פה - מה עושים?

השבוע פנתה אלי עמיתה שהיתה בדרכה לבית ספר שקבל מחשבים ניידים על עגלות לתלמידים. היא רצתה לדעת מה אני ממליצה לעשות דבר ראשון עם המורים שצריכים להתחיל להפעיל את המחשבים הניידים. היו לה רעיונות מקוריים ויצירתיים, ואני חושבת שתשובתי קצת הפתיעה אותה. המלצתי לה להתחיל עם קביעת הפרוצדורות להתנהלות עם המחשבים הניידים. איך מוצאים אותם מהאפסון? מי מוציא? האם לכל מחשב יש מספר סידורי? האם אנחנו עורכים רשימה שמית של איזה מחשב קבל איזה תלמיד? בניגוד למחשב אישי נייד לכל תלמיד, מחשבים ניידים על עגלות נמצאים בבית הספר ובמידה וחלה תקלה במחשב רצוי שנדע אצל מי היה המחשב. יצירת אמנה לשימוש במחשבים הניידים שנכנסים לכיתה, דומה מאד לאמנה שעושים עם תלמידים שנכנסים לחדר מחשבים. יש צורך ליצור נהלי עבודה מסודרים יחד עם תלמידים. ברור היה לנו, שיש ליצור נהלים כאלו כשנכנסים למעבדת המחשבים בבית הספר, אך נהלים כאלו אינם הדבר הראשון עליו אנחנו חושבים כשניידים נכנסים לכיתות. כמי שהתנסתה גם עם ניידים אישיים לתלמידים וגם עם ניידים על עגלות, ברור לי שהפרוצדורות והנהלים יכולים לגרום לתוכנית כזו להצליח או להכשל. אינני מזלזלת בפדגוגיה ואינני מזלזלת במיומנויות ובכלים שהניידים מאפשרים לנו לפתוח בפני התלמידים. אבל אני חושבת שהבסיס להצלחה בתוכניות הללו הוא קודם כל לוגיסטי מנהלתי.

בשיחה עם העמיתה מאוחר יותר, התברר לי שזה היה נכון להתחיל בדיוק מהמקום הזה. זה מקום פחות מלהיב ופחות יצירתי, אבל מאד מרגיע. מקום שמאפשר להרגיש סוג של בטחון ותחושת יכולת: עשינו דברים דומים, אפשר להתמודד, זה לא כל כך מפחיד כמו שזה נשמע. בהמשך תבוא הפריצה.