כיצד יראה המחשב הנייד העתידי?

אין לדעת כיצד ייראה המחשב הנייד בעוד עשור, האם הוא יהיה דומה יותר לפלאפון, אייפון, או לנייד כפי שהוא כעת. אני נזכרת שבתקופת לימודי לתואר שני בשנת 1994 ננטש ויכוח בין העתידנים כיצד תראה מערכת הבידור העתידית. האם הטלוייזיה תתפוס את מקום המחשב, או המחשב יתפוס את מקום הטלויזיה. היו עתידנים שחשבו שהטלוויזיה תמות ותתמזג לתוך המחשב. דיברו על טלויזיה אינטראקטיבית (משהו בסגנוון ההצבעות שמתקיימות היום לכל תוכניות הריאליטי? אולי - לא ברור אם התחזיות ההן התגשמו כלשונן או עברו מוטציות בדרך להגשמתן). מכל מקום נזכרתי בעתידנים ההם למינהם מכיוון שכיום יש הרבה מאד דיבורים על כך שהמחשב הנייד יתמזער מאד, אולי אפילו לגודל של האיי-פון החדש שאפל מוציאה לשוק היום, אולי תצטרף אליו מקלדת ואולי לא. בהונג קונג, קראתי במאמרים שונים, הלמידה נעשית באמצעות מכשירים מוביליים וניידים הדומים לפלאפונים. הרי הפלאפון מדור שלוש וחצי הוא מחשב משוכלל לכל דבר, יש רק קושי עם ההקלדה של האותיות, למרות שאישית זה נראה לי יותר קושי של הדור שלי מאשר הקושי של דור הצעירים שמסמסים במהירות ויודעים בע"פ את מספר התקתוקים שיש לתקתק לכל אות.

ברור לי שבעוד עשר שנים מחשבים ניידים בבתי הספר יהפכו להיות עניין שבשגרה, בדיוק כפי שהפכו המחשבונים של קסיו שניתן היה לחשב לוגריתמים וזויות סינוס וקוסינוס בעזרתם , בשעתי . כשאני נבחנתי לבגרות , אסור היה להשתמש במחשבונים מאחר והם היו יקרים מאד ולא שווים לכל נפש, אך שלוש שנים אח"כ כבר הותר להשתמש בהם בבחינות הבגרות מאחר ומחירם ירד והפך לעממי. זה בדיוק מה שיקרה לניידים, הן מבחינת המיזעור והמשקל והן מבחינת הערך.

קראתי טענות רבות לפיהן לא צריך שלילד יהיה נייד בכיתה, מספיק שיהיה לו דיסק און קי ושהוא יוכל לעבוד מול הרשת. אינני מסכימה עם טענה זו. זמינות גורמת לשימוש. אם כדי שתלמידים ישמרו חומרים על דיסק און קי יש צורך בתיאום מעבדת מחשבים, בלוגיסטיקה מסובכת של מתי יורדים לחדר ומתי לא, הדברים נעזבים. קושי לוגיסטי מביא לעצלות ובסופו של דבר לומדים להסתדר בלי. אבל כשהמחשב זמין ונמצא על כל שולחן כל היום, ניתן להשתמש בו גם לסיטואציות קצרות - של 10-15 דקות, ללא פרוצדורה ולוגיסטיקה מורכבת. הקלות הזו והזמינות הזו מאפשרות גמישות מירבית וניצול מירבי של המחשב לצרכי הלמידה. אני מאמינה שללא המחשבים הניידים לא היינו מצליחים להשריש מהר כל כך את השימוש בקמפוס הוירטואלי ובסביבה הלימודית ברשת. ניסיתי בשנה שעברה ללמד סטודנטים במכללה עם אתר מלווה קורס, על פי אותם העקרונות שמנחים את עבודת המורים בתוכנית הניידים ולא נחלתי הצלחה מרובה. אחוז גדול מהסטודנטים לא נכנס בדרך קבע לאתר ולא השתמש בחומרים, למרות שחייבתי לעשות זאת.

אז ייתכן ובעשור הקרוב נראה ניידים קצת אחרים - אך לי ברור מעל לכל צל של ספק שמספרם של בתי הספר שמשלבים ניידים לתלמידים ילך ויגדל, מספר הישובים שיאמצו תוכניות 1:1 יתרבה מאד ואתו יגדל מאד מספר התלמידים שיגיעו עם מחשבים ניידים ללימודים.

מחשבים ניידים- בועדת החינוך של הכנסת

ביום שלישי שעבר, 19.1.2010 התכנסה ועדת החינוך לדון בסוגית המחשבים הניידים בגני תקווה. קדם למהלך פניה למנכ"ל משרד החינוך, שהשיב תשובה מנומקת ומלומדה בנושא והביע את תמיחכתו בתוכנית. יחד עם זאת, קבוצת הורים, שאינם מעונינים שהתוכנית תמשיך במתכונתה הנוכחית, פנו בשאילתה לחברי הכנסת ובקשו דיון בסוגייה. מאחר ולא נכחתי בדיון, אינני יכולה להביא דברים מדוייקים בשם אומרם, ולכן כל שנותר לי הוא לקשר לכתבה בעיתון דה-מרקר שהתפרסמה אמש. הדבר הראשון שתפס את עיני בכתבה היתה הכותרת הפרובוקטיבית שבה בחר העיתונאי למשוך את קוראיו להתחיל ולקרוא את בכתבה. כותרת שמעוותת את המציאות, מאחר וההורים היו אלו שבחרו עבור ילדיהם ללמוד ללא מחשבים ניידים מטעמים שונים.

אני מוכרחה לציין, שכשיצאנו לדרך לפני שלוש שנים לא תארנו לעצמנו שעיקר הקושי בתוכנית יגיע מצד ההורים. חששנו הרבה יותר מהמורים, אלה שצריכים לשנות את דרכי ההוראה שלהם, אלה שצריכים להשקיע עוד עבודה, לפתח חומרים חדשים ולהיות חלוצים בפדגוגיה חדשנית. לא תארנו לעצמנו שנצטרך לטפל בהורים שחוששים שילדיהם ישכחו לכתוב בעפרון, שלא יבינו את היתרון שבמחשב הנייד ושיעדיפו שילידהם ימשיכו וילמדו בשיטות המסורתיות בהן הם עצמם למדו עשרים שנה קודם לכן.

דבר נוסף שלא הבנו עד הסוף, למרות שתמיד דברנו עליו הוא רמת השקיפות המלאה שתוכנית כזו מזמנת. שקיפות שמאפשרת בעצם מעקב אמיתי מקרוב אחרי תהליכי ההוראה והלמידה שהתלמידים עוברים בכיתה. שקיפות שבה כל הורה שחושב שהוא יכול להיות מורה, בטוח שהוא יודע כיצד צריך ללמד את הנושא. וההורים מתערבים לא רק באיך אלא גם במה ובמהות הפדגוגיה.

בהקשר זה, חשבתי לעצמי השבוע, שהמאה העשרים ואחת בוודאי תתאפיין במעקב צמוד מאד אחרי כל פעילות שנעשה: כריית נתונים מכרטיסי האשרי שילמדו על הרגלי הקניות שלנו, מעקב ציוני משמעת שעוברים ישירות להורים, מעקב אחרי המקומות שבהם אנחנו מבקרים באמצעות הGPS שנמצא בפלאפונים שלנו. לא בכדי תוכנית כמו "האח הגדול" הופכת להיות הדבר החם הבא. היא הקרקע עליו צומחת התרבות של המאה הזו. תרבות בה הפרטי והציבורי מטשטש, לא ברור מה משחק ומה אמת, והעובדה שמצלמות עוקבות אחרי דיירי האח הגדול 24 שעות ביממה, היא רק הפרומו למה שיקרה לכולנו בהמשך המאה הנוכחית. כחברה נצטרך להגדיר לעצמנו מחדש את האתיקה של מה מותר ומה אסור, מה פרטי ומה ציבורי. לשקיפות מסתבר, יש שני צדדים.

אכן אתגרים גדולים עומדים בפנינו במאה הנוכחית. כמי שמתנסה בתוכנית זו השנה הרביעית אני בטוחה שעוד נכונו לנו הפתעות רבות ותובנות שמתקבלות רק תוך כדי העשייה.

תחושת סיפוק וגאווה

היום בקרתי בחטיבת הביניים וראיתי חלק מתוצרי התלמידים שנכתבו בבלוגים כיומני קריאה. שוחחתי עם המורה לספרות וראיתי את עיניה נוצצות כשספרה לי על התלמדים הזריזים שמהרו לפרסם מאמרונים חדשים בבלוגים שלהם, ועל כך שכל התלמידים עסוקים בכתיבה, וכותבים יותר משתיים שלוש שורות, גם כאלה שבעבר לא ממש נהגו לכתוב. בקשתי את רשותה לפרסם את הבלוג שלה, בו היא מוסיפה מאמרונים בהתאם להתקדמות הלמידה- כל מאמרון הוא בעצם הכוונה למשימה נוספת, ועל כך שתבקש רשות מהתלמידים שאקשר את הבלוגים שלהם לכאן, לבלוג שלי. ברגע שאקבל את האישורים לכך- אוסיף את תוצרי התלמידים.

מאז שהתחלתי אני לכתוב בבלוג וגיליתי מה זה עושה לי כאדם וכמדריכה, אני מנסה לשכנע את כל מי שמסכים להשתכנע, שכדאי וחשוב לפתוח בלוגים שיתארו את תהליכי ההטמעה שאנחנו עוברים. במניין הבלוגים שנפתחו כתוצאה ישירה מעבודתי זו ניתן למנות את הבלוג של אביבה בלאיש המנהלת, שפתחה בלוג ברשת החינוכית אדיורשת, ואת הבלוג של רותי בן ישי, מורה בכיתת ניידים שגם היא פתחה בלוג בו היא משתפת אותנו בחוויות האוטנטיות שלה מהכיתה. כתוצאה מההתנסות שלי החלטנו להוסיף את הכתיבה הרפלקטיבית בבלוגים כחלק מתוכנית ההכשרה בקורס מורה מוביל אורינות תקשוב ומידענות וקבענו מספר מאמרונים שחיבים להכלל בבלוגים. חלק מהאנשים הכותבים שם משתפים בטלטלות שהם עובירם כתוצאה מהקורס ובמחשבות שלהם על תהליכי הטמעת תקשוב במערכת החינוך. אני יכולה לומר בבטחה שהבלוג משמש כקטליזטור לכתיבה ושהעיסוק בחשיבה הרפלקטיבית שנדרשת על מנת לכתוב בבלוג הינה משמעותית לכל העוסקים בכתיבה.