יום ראשון, 27 בדצמבר 2009

תיקון טעות

שנו חז"ל -"המביא דברים בשם אומרם מביא גאולה לעולם"! תודה לג'יי הורוביץ שהפנה את תשומת לבי שכותב המאמר על 21 דברים שיהפכו למיותרים בחינוך הוא ריצרד ווג'וודסקי ולא אחר!
ומאחר והכתבה כבר פורסמה גם באתר מסע, שיניתי את המקור, על מנת לא להמשיך לטעות ולהטעות.

יום רביעי, 23 בדצמבר 2009

21 דברים שיהפכו למיותרים בחינוך של שנת 2020

ריצ'רד ווג'וודסקי במאמר מיום 15.12.2009 מונה 21 דברים שיהפכו למיותרים בחינוך של שנת 2020. ייתכן שחלק מהדברים נשמעים כמו "מדע בדיוני" אבל זה גם מה שחשבו על ספריו של ז'ול וורן, עד שההסטוריה הוכיחה שהם כלל אינם בדיוניים.
להלן הרשימה כפי שתרגמתי אותה מאנגלית:
1. שולחנות כתיבה- המאה העשרים ואחת איננה מתאימה ללימוד בטורים של שולחנות כתיבה. למידה במרחב אינטרנטי מאפשרת לסדר את חדר הכיתה בצורה שתעודד עבודה שיתופית משמעותית יותר. הנקודה הזו עליה כותב ווג'וודסקי התחברה לי למאמר של אווה מקגריל שקראתי ובו היא התייחסה לסידור הכיתה בטורים כסידור מגביל ומפריע למורים המלמדים עם ניידים בכיתה. כצופה בכיתות כאלה מקגריל הבחינה פעמים רבות בתלמידים המדברים זה אל העורף של זה, מאחר והסידור הכיתתי מקובע ולא מאפשר תזוזת שולחנות.
2. מעבדות מחשבים - כשהניידים המקושרים לרשת אלחוטית מאפשרים לימוד מכל מקום, אין צורך במעבדת מחשבים. ווג'וודסקי ממליץ לשנות את יעוד החדר.
3. מחשבים - מילה טריקית לדעתו, ווג'וודסקי מתייחס למשמעות של המחשבים או למה שאנחנו תופסים כמחשבים.לדעתו מיחשוב משמעותו מוביליות במחשוב, ובעשור הקרוב נראה יותר ויותר מכשירים שיהפכו "למחשבים ניידים" מסוגים שונים ובגדלים שונים.
4.שיעורי בית. המאה העשרים ואחת מאופיינת ב- 7/24 - כל השבוע כל שעות היום, בכל מקום. לדעתו הגבולות הקבועים בין עבודה בבית לעבודה בכיתה יטושטשו, ומאחר והלמידה יכולה להעשות בכל מקום, המושג שיעורי בית לא יהיה קיים. התלמדים יצטרכו ללמוד יותר, לא ללכת יותר לבי"ס.
5 מבחני סטנדרטים -מבחני הסטנדרטים לדעתו נמצאים בישורת האחרונה שלהם, לפני שיעלמו סופית. בעשור הקרוב ווג'וודסקי מאמין שנראה יותר ויותר פורטפוליו דיגיטאלי כתחילף למבחני סטנדרטים.
6.הוראה דיפרנציאלית כמבחינה בין המורים- המאה העשרים ואחת מאופיינת בהתאמה אישית וקסטומיזציה.לדעתו מורה שלא ידע בעוד עשר שנים כיצד להשתמש בטכנולוגיה על מנת ליצור פעילויות מותאמות לתלמידים יאבד את משרתו. זה לא שמישהו ינסה להבחין כך בין המורים, זו פשוט תהפוך להיות ההבחנה.
7.פחד מהוויקיפדיה- מורים שלא מאפשרים לתלמידיהם להשתמש בוויקיפדיה לא מבינים שזוהי הדמוקרטיה במיטבה. ווג'וודסקי ממליץ למורים לבחון שוב את התנגדותם לשימוש בוויקפדיה.
8.דפים- הספרים התאימו למאה הקודמת. במאה הבאה הקריאה תהפוך לדגיטאלית. נכון שאנשים עדיין אוהבים לחוש את הנייר, אך בעוד כעשור הנייר עצמו יהפוך דיגיטאלי. נקודה זו מתחברת לי חזק מאד ליום הזה, 23.12.09 שבו הושק ספר הקריאה הדיגיטאלי הראשון (ספרו של רם אורן) בארצנו. בעולם מסתבר, שהמתנה הפופולרית ביותר לחג המולד היא קוראי ספרים דיגטאליים.
9. נוכחות במשרדים - סריקה ביומטרית.
10.מנעולים- אולי כדי לשמור מעילים?
11.מחלקות IT - שינוי בתפיסת מחלקות IT כפי שאנחנו מכירים אותן מאחר והענן המיחשובי והאלחוטי יהיה בכל מקום. תפקיד המחלקות הללו ישתנה והן יצטרכו להמציא את עצמן מחדש ולהמציא חדשנות
12.מבנים מרכזיים- מבני בתי הספר יהפכו לבסיסי הלמידה. המבנים יקטנו ויהפכו ירוקים יותר, זמן המרצים והסטודנטים בקמפוס יקטן, מאחר והאנשים יהיו מעורבים בתקשורת ממקומות שונים. ואכן כסטודנטית לתואר שלישי כבר התנסיתי בשיחה באמצעות הסקייפ בין שתי המנחות שלי לביני, כשכל אחת ננמצאת במקום אחר, ורק דאגנו לתאם מראש מועד לשיחה באמצעות הרשת. אם זה נשמע לכם הזוי, חשבו איך נראו הבנקים לפני עשור וכיצד הם נראים היום.
13. ארגון סביב ציונים - מבנה הלמידה ישתנה, הלמדיה תהיה בקבוצות קטנות שיתחרו על זמני למידה, וכל מערכת ביה"ס תעבור שינוי משמעותי.
14.בתי הספר לחינוך - יצטרכו לעבור שינוי כשהמרצים יהיו הראשונים לשמש מודל ודוגמא להוראה שמכינה את המורים של דור העתיד.
15. מחלקות להתפתחות מקצועית - בעשור הקרוב מורים יתחילו ללמד זה את זה וישענו יותר על הידע והניסיון שלהם, מאשר על גורואים חיצוניים . לדעתו של אוטכט השינוי הזה כבר התחיל.
16. שינוי בתוכנית הלימודים - אין סיבה שכל התלמידים ילמדו בדיוק את אותה תוכנית הלימודים. סטודנטים ילמדו תוכניות אישיות בהתאם לצרכים שלהם.
17. ימי הורים-תקשורת שוטפת המבוססת על מידע בזמן אמת תאפשר להורים לדעת בדיוק מה תמונת המצב של ילדיהם. הורים ילחצו על בתי הספר להפוך לטכנולוגיים עוד יותר ויתקרבו מאד לבית הספר. ימי הורים שימשכו עד אמצע הלילה יהפכו למיותרים. התהליך הזה כבר קורה כאן ועכשו בתיכונים ובחטיבות הביניים באמצעות תוכנות שונות כגון סקולי, משוב, i-contact ועוד. כאמא לילד בחטיבה אני יודעת בכל יום מה מצב הציונים שלו ומה מצב ההתנהגות שלו. ימי הורים יצטרכו לקבל אופי אחר, שבו ההורים ביחד עם ילדם והמורים ידונו בתוכניות ובדרכים לקידום הילד ולהשגת מטרותיו.
18. מזנון- ווג'וודסקי מקווה שהמזנון יכיל מזון בריא ומזין, ולא מזון מהיר עתיר שומנים.
19. גרפיקאים ומנהלי אתרים - בסוף העשור הבא הילדים יהיו הגרפיקאים הטובים ביותר.
20. אלגברה בתיכונים - עד סוף העשור יוחלט אם כולם צריכים ללמוד אלגברה ברמה גבוהה או שאין שום סיבה להעדיף אלגברה על פני סטטיסטיקה וטכנולוגיות מידע.
21. חסכון בנייר- בעוד עשור בתי הספר יחסכו בעלויות של 90% בהוצאות הנייר שלהם. לדעתו של ווג'וודסקי תעשיית הנייר תצטרך להתאים את עצמה או להעלם.

מעניין מאד לקרוא את התגובות הרבות שהתפרסמו למאמרון הזה. יותר מ- 40 תגובות התפרסמו וריצרד ווג'וודסקי פעמים רבות מצטט חלק מתגובה ומבקש מקוראיו להגיב במקומו.

אתם מוזמנים להגיב!

יום שבת, 5 בדצמבר 2009

עת הדעת

בתוכנית אולפן שישי של ערוץ 2 הוקרנה אתמול בלילה תוכנית שהוקדשה ללמידה אישית באמצעות מחשבים ניידים. הכתבתה עסקה בחברת עת הדעת, שמפתחת לומדות ללמודים בכיתות ה' ו' בשני מקצועות ליבה: עברית ומתמטיקה וכן באנגלית.
לכל מי שפספס ולא צפה, או רוצה לצפות שנית מצורפת בזאת הכתבה על
הכיתה העתידנית.

אני מוכרחה לומר שאינני מכירה את הלומדות לעומקן ולא את החברה. אבל ממה שראיתי והבנתי הלומדות משמשות בעיקר לתרגול אישי, בקצב ההתקדמות של התלמיד. התלמיד מקבל משוב אישי מהלומדה על הצלחותיו ( וכשלונותיו) וגם המורה יכולה לעקוב אחרי כל פעילות למודית שהתלמיד עושה. על פניו נראה לי שהלומדות הללו הן מעין "מכונות למידה" המאפשרות לתלמיד לתרגל ולהצליח.
ניסיתי לערוך רשימה של צרכים שהלומדות הללו נותנות להן מענה:
א. העלאה בהשגים בבחינות המיצ"ב ובבחינות ההשגים הבינלאומיים - הפיזה, הטימס והפירל.
ב. שחרור המורים מפיתוח של חומרים מבוססי טכנולוגיה ( כגון משימות מתוקשבות )

ג. מתן מענה אינדבדואלי לרמתו של כל תלמיד ולקצב התקדמותו.

כשמערכת החינוך שלנו, מבוססת הסטנדרטים, שמה לה למטרה לעלות במבחנים הבינלאומיים אני מאמינה שהלומדות של עת הדעת יתנו לכך מענה. הן התרגול והן הוויזואליזציה יגרמו לעלייה בהשגים, שלא לדבר על כך שככל שנבחנים באותה השיטה יש עליה בממוצעים ובהשגים מעצם ההכרות עם המבחנים. וגם על השאלה האם המורים צריכים לפתח חומרים נותנת החברה מענה חד משמעי: מורים צריכים להיות עסוקים בהוראה, לא בפיתוח, יפתחו המומחים הפדגוגיים והטכנולוגיים. מבחינת מתן מענה לשונות התלמידים יש מענה חלקי מאחר ויש התייחסות לקצב האישי ולרמת ההתקדמות והידע האישי, אך כל התלמידים צריכים לעשות את אותו הדבר בדיוק, באותם אמצעים בדיוק.

ובכל זאת נותרתי עם כמה שאלות משמעותיות:
1. האם התוכנית נותנת מענה למיומניות הקשורות לשימוש במחשבים, מעבר ללחיצה על כפתור זה או אחר? האם בעקבות העבודה בשפה, באנגלית ובמתמטיקה התלמידים גם לומדים להשתמש בכלים הטכנולוגיים בצורה אמיתית?
2. ומה בדבר המיומניות המידעניות? האם ניתן להם מענה במסגרת התוכנית? האם התלמידים לומדים לחפש מידע, להעריך מידע, האם הם הופכים ליוצרי תוכן ?
3. האם יש מקום ליצירתיות של התלמידים באמצעות הלומדות הללו?
4. האם העובדה שלכל תלמיד יש מחשב נייד לצורך עבודה בלומדות בשעות מקצועות הליבה תאפשר גם עבודה בניידים מחוץ למקצועות אלה? ואם כן, כיצד?
5. האם שימוש במערכות למידה סגורות אכן מכין את התלמידים לחיים כבוגרים בעולם טכנולוגי?

ממה שראיתי בניסוי, המחשבים נמצאים על עגלות, ומובאים לכיתה רק בשעות מסוימות של היום. זה חוסך את תהליך הסחיבה של המחשבים ונותן מענה למשקל. המחשבים אינם שייכים לתלמיד, הם מאוחסנים בבית הספר ומובאים לכיתה כדי לתרגל. הלמידה מתבצעת במערכת סגורה, וזה סוגר את הפיתויים הרבים שקיימים כשנמצאים ברשת הפתוחה.

כבר כתבתי בעבר ואינני חוזרת בי, שאני מאמינה שבעתיד תלמידים ילמדו באמצעות מחשבים ניידים.כשותפה כבר שלוש שנים בתהליכי הובלה של שימוש במחשבים ניידים עם תלמדיים בגילאי ה' ו' ובחטיבות הביניים ( בשני ישובים קטנים באזור המרכז) מעניין אותי ביותר לראות לאן תוביל התוכנית.